תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית

פרופיל טכנולוגי, תעשייתי ועסקי

מבוסס על ממוצע נתונים של שלוש השנים האחרונות

נכון ליום 31.12.10

מאת יעקב צוריאל

מה מייחד את תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית?

מבין התעשיות המסורתיות בישראל, ענף הפלסטיקה והגומי הוא היחיד, הצומח בעקביות לאורך שנים, כמעט ללא כל קשר למצב הכלכלי בישראל או בעולם. קצב הצמיחה השנתי של הענף נע בין 4% ל-5% בשנים "גרועות", ומאמיר עד 13% ויותר בשנים "טובות".

בשלהי 2008, עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, נפגעה לראשונה בתולדותיה גם תעשיית הפלסטיקה והגומי בישראל, והשנים 2009 ו-2010 היו השנים הראשונות בתולדותיה, שבהן קצב הצמיחה שלה היה שלילי. מצב זה הביא בעקבותיו למשבר, שבעטיו נסגרו כמה עשרות מפעלים, ואחרים סגרו חלק מקווי הייצור שלהם והעבירו אמצעי ייצור למפעלים אחרים בישראל ומחוצה לה.

ראוי לציין, שרוב המפעלים שנסגרו הם מפעלים, שתשתיתם הניהולית והפיננסית הייתה רעועה עוד קודם למשבר הכלכלי, והמשבר פשוט האיץ את קצב היחלשותם. יתרה מזו, מבין אותם מפעלים שנסגרו, מעטים הם אלה, שניתן להגדירם כ"מתמוטטים", היינו מפעלים שסגרו את שעריהם עם חובות גדולים ובלי יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם. רובם נסגרו (או שפעילותם נמכרה) בצורה שקולה ומסודרת.

בשלהי שנת 2010 הוכח שוב חוסנה הבסיסי של תעשיית הפלסטיקה והגומי בישראל, כאשר חלק ניכר מהמפעלים בענף התעשת, התארגן, החליף לקוחות ושווקים וחזר לייצר ולייצא, וכך נרשמה התאוששות כמעט מלאה של תעשייה זו. קווי ייצור חזרו לעבוד, חלק מהמפעלים התרחב ואף נפתחו מפעלים חדשים. להתאוששות זו אין אח ורע בעולם ושום תעשיית פלסטיקה וגומי בשום מדינה לא רשמה לזכותה התאוששות כה מהירה, ולרמת פעילות כל כך גבוהה.

יכולת זו של ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי לעמוד בשינויים משקיים ומבניים, שבאה לידי ביטוי, כאמור, לא רק במשבר האחרון, אלא לאורך שנים, נובעת במידה רבה מהמבנה האנושי והטכנולוגי, המאפיין את התעשייה הזאת, שבה פועלים יזמים ועובדים ברמה טכנולוגית וניהולית גבוהה-יחסית. בזכות כך היא מצליחה לא רק לשמר את הקיים, אלא גם לשדרג את יכולותיה לרמות גבוהות יותר ויותר של מצוינות, הבאות לידי ביטוי הן בהפעלה יעילה של מערכות הייצור והן ביצירתיות רבה בתחום פיתוח המוצרים. עובדה ידועה היא, שבתחומים מסוימים הגיע ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי להישגים עולמיים בכל הנוגע לחדשנות ומקוריות.

יתרה מזו, הגלובליזציה, שגרמה למשברים במפעלים רבים בעולם המערבי, מנוצלת היטב על-ידי תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית, היודעת להפיק תועלות מושכלות משילוב של ייצור במדינות אחרות (סין) עם ניהול, פיתוח וייצור בישראל.

הפרופיל הענפי שנביא להלן מציג את יכולותיה של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית ומגוון שירותיה, וקל יהיה לגלות עד כמה שיתוף פעולה עם מפעלי הפלסטיקה והגומי הישראליים יכול לתרום עסקית ורווחית לכל מי שמבקש להתקשר עם גורמים בענף, יהיה אשר יהיה מקומו על פני כדור הארץ.

חתך טכנולוגי

תעשיית הפלסטיקה והגומי בישראל מורכבת מכ-555 מפעלים יצרניים, הנחלקים לארבע קבוצות טכנולוגיות עיקריות:

הטכנולוגיה מס' מפעלים אחוז

תעשיית ההזרקה 190 34

תעשיית האקסטרוזיה 150 27

תעשיית חומרי הגלם 8 1

טכנולוגיות אחרות 80 15

תעשיית המעבדים (יצרני שקיות וכן מדפיסים, אורגים וכו',

שאינם מייצרים בהכרח גם את המוצר הפלסטי) 130 23

ס ה " כ 555 100

חלק מסוים (לא גדול) ממה שאנו מגדירים כאן מפעלים הוא למעשה מחלקות שירות, הפועלות במסגרת מפעלים לייצור מוצרים מוגמרים שונים, כמו מכשירי חשמל ביתיים, מוצרי אלקטרוניקה וזיווד אלקטרוני, תרופות, מוליכים-למחצה ומוצרים ביטחוניים. מחלקות אלה מייצרות רכיבים משלימים או אריזות למוצרים העיקריים.

מהנתונים שלעיל ניתן ללמוד, ששתי הטכנולוגיות הדומיננטיות בענף הפלסטיקה והגומי הן הזרקה ואקסטרוזיה, כאשר הנתח של ההזרקה, שהיה דומיננטי עד משבר 2008, איבד בחמש השנים האחרונות כ-30 מפעלים.

תעשיית ההזרקה הישראלית

מפעלי ההזרקה של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית נחלקים לארבעה מגזרי-משנה:

* יצרני מוצרי הזרקה המוניים

* יצרני מוצרי הזרקה מתוחכמים

* יצרני מוצרי הזרקה מותגיים

* יצרני מוצרי הזרקה מותגיים ללא אמצעי ייצור (יזמים)

במגזר מוצרי ההזרקה ההמוניים נוכל למצוא יצרני צעצועים, אביזרים לבית ורהיטים, מתנות ומוצרי פרסום, מוצרים לשימושים משרדיים, מוצרי סדקית, מוצרי עשה-זאת-בעצמך ומוצרי אריזה פשוטים. מגזר זה מורכב ברובו ממפעלים המייצרים את המוצרים כקבלני משנה.

במגזר מוצרי ההזרקה המתוחכמים נוכל למצוא יצרנים של זיווד אלקטרוני, חלקים למוצרי רפואה, רכב ומכונות, אביזרים למוצרי ביטחון וכן הלאה.

במגזר מוצרי ההזרקה המותגיים נוכל למצוא יצרנים של אביזרים להשקיה ולהמטרה, מארזים למוצרי אלקטרוניקה וזיווד אלקטרוני, רכיבים טכניים (פלסטיים או משולבי פלסטיקה ומתכת), מוצרי רפואה (ברזי אינפוזיה, מזרקים חד-פעמיים) וכו'.

בעוד שרוב היצרנים בשני המגזרים הראשונים נתקלים בתחרות קשה בשוק החופשי וחייבים להתמודד זה מול זה בהצעות מחיר יומיומיות שהם מגישים למזמינים, המגזר השלישי הוא חזק יותר, כי הוא בעל מותגים, שעליהם הוא מרוויח לעיתים גם רווחים סיטוניים וגם רווחים קמעוניים. לכן, הערך המוסף של מוצריו גבוה עשרות מונים מהערך של מוצרי המפעלים בשני המגזרים הראשונים, שם הרווחים קטנים ולעיתים זעירים.

המגזר הרביעי, יצרני מוצרי הזרקה מותגיים ללא אמצעי ייצור, הוא מגזר של חברות ויזמים, ההולך וגדל בשנים האחרונות. הוא כולל חברות להספקת מוצרים שיוצרו בהזרקה, אשר פועלות במבנה תעשייתי לכל דבר אך אינן מבצעות את ייצור הרכיבים בפועל. כלומר, הן מחזיקות במותגים ובקווי הרכבה, אך את הייצור בפועל של רכיביהן, כולל חלק פלסטיק, הן מבצעות אצל קבלני משנה מתמחים. רבים ממפעלי מגזר זה היו בעבר גם יצרנים, שהעבירו את הייצור לקבלני משנה.

חשוב לציין, כי מפעלים ישראליים להזרקה של אביזרי השקיה וסינון מים, רהיטים למרפסת וגן, אביזרים למטבח ואמבטיה, ארגזי כלים, מחסנים לבנייה עצמית ועוד מצויים ברובד הגבוה של המפעלים בעולם, וניתן למצוא בבהם כר נרחב לשיתוף פעולה עסקי ותעשייתי בינלאומי, כולל ייצור משותף.

תעשיית האקסטרוזיה הישראלית

מפעלי האקסטרוזיה של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית נחלקים לשלושה מגזרי-משנה:

* אקסטרוזיה של יריעות בניפוח

* אקסטרוזיה של צנרת ופרופילים

* אקסטרוזיה של יריעות ולוחות בפייה שטוחה (קאסט)

אקסטרוזיה של יריעות בניפוח:

מגזר זה כולל שני תחומים עיקריים: יריעות לחקלאות ויריעות לתעשיית האריזה.

תחום היריעות לחקלאות נחשב למתוחכם מבין השניים, אולם היום גם תחום היריעות לתעשיית האריזה נחשב למתקדם מסוגו בעולם, זאת בזכות ההטמעה הטובה של טכנולוגיית היריעות הרב-שכבתיות, שהפכה בישראל לכמעט מדע מדויק.

בתחום היריעות לחקלאות בולטות היריעות לפרישת מנהרות ולבניית חממות. בישראל ניתן למצוא יריעות חד-עונתיות או רב-עונתיות, בכל עובי או רוחב, לפרישה ידנית או ממוכנת, ובכל תצורה מבוקשת. חלק מהיריעות הרב-שכבתיות מיועד לסינון מבוקר של קרני השמש (כולל יריעות פלואורסצנטיות), לצורך הגברת ההטמעה והגדלת היבולים, מניעת קפיאה, דחיית מזיקים ועוד, תוך התאמה מלאה לצרכיו של הלקוח באקלים שבו הוא פועל. יריעות רב-שכבתיות אחרות מאפשרות אטימה גבוהה לצורכי חיטוי קרקע ללא שימוש בכימיקלים - הכול תוך ניצול שבירת קרני אור, צבעי היריעה והחום שהיא מאפשרת לאגור. כל היריעות נמכרות בליווי הדרכה חקלאית, כדי לאפשר למשתמש שימוש מושכל בהן.

בישראל פותחו גם יריעות מתכלות לחקלאות, שניתן לכוון במדויק את המועד שבו יתפרקו למרכיביו היסודיים של החומר (פחמן ומים) מבלי להותיר שום משקע או זיהום בקרקע. את היריעות האלה אין צורך לאסוף מהשדות והן משפרות את רמת השמירה על איכות הסביבה. לאחרונה פותחו בארץ תוספים וחומרים לשיטות שונות של התכלות.

בתחום היריעות לאריזה הגיעה, כאמור, תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית להישגים מרשימים, שרק חלק מהם ניתן להציג כאן בשל קוצר היריעה.

אריזות קנייה - בשלל צורות, , גדלים וידיות, אשר מגוונות בשלב חומר הגלם או מודפסות תוך כדי הייצור או לאחר תהליך הייצור. חלק מהיריעות הן למינטים, המשלבים גם חומרים שאינם פלסטיק (נייר, אלומיניום).

אריזות לקווי מילוי אוטומטיים - למזון, דטרגנטים, מוצרי חקלאות, מוצרי תעשייה ועוד.

אריזות תעשייתיות לשימושים "כבדים" - שקים עבים במיוחד, בלתי מחליקים ובעלי עמידות מכנית וכימית בחום ובקור, לאריזת חומרי-גלם תעשייתיים, כימיקלים אגרסיביים וכדומה.

אריזות כמוצרי הגנה - לשימושים ייחודיים, כמו אריזות בועה לעיטוף תרופות ומוצרים אחרים, שרשרות בועה להפרדת מוצרים, שקיות אנטי-סטטיות לאריזת מוצרים אלקטרוניים או צילומים רפואיים, אריזות "נושמות" למוצרים חקלאיים טריים, מעטפות בלדרות ומעטפות מאובטחות, אריזות ספוגיות ועוד.

אקסטרוזיה של צנרת ופרופילים:

אין כמעט צינור - מכל סוג או חומר, לכל יישום ושיטת הנחה - שאיננו מיוצר במדינת ישראל, ובכלל זה: צינורות תשתית אורבניים להולכת מים, גז וביוב; צינורות קלים להולכת כבלי חשמל ותקשורת או סיבים אופטיים; צינוריות רפואיות לעירוי דם, דיאליזה וכדומה; צינורות למערכות הרֶכֶב; צינורות למשימות כבדות, ובין היתר להולכת כימיקלים וחומרים אגרסיביים. גם כאן מציעים מפעלי הפלסטיקה והגומי הישראליים מגוון רחב של מוצרים, המותאמים למטרותיו של המפעל המזמין.

תחום הפרופילים גם הוא מגוון וכולל פרופילים רחבים לארונות ורהיטים אחרים, פרופילים להולכת כבלים וחוטים, פרופילים לבניין (חלונות ותריסים) ופרופילים למוצרי עשה-זאת-בעצמך (מחסנים, גדרות, מחיצות, בתי גידול וחממות, מלונות לכלבים ועוד).

אקסטרוזיה של יריעות ולוחות בפייה שטוחה (קאסט):

גם מגזר זה כולל מספר תחומים, וביניהם מוצרים לתשתית ולבנייה, מוצרים לבית ומוצרי אריזה למזון ניגר.

בין המוצרים לתשתית נמצא יריעות אטימה (גיאוממברנות), המשמשות למניעת חלחול במאגרי מים ובאתרים לאיסוף פסולת רעילה וכתשתית הגנה לצנרת, המוליכה חומרים מסוכנים.

עם המוצרים לבנייה נמנות יריעות, המשמשות הן לבידוד (חום ורעש) והן להפרדה ואטימה במקומות רגישים ללחות (למשל אטימת גגות).

בין המוצרים לבית נוכל למצוא יריעות ולוחות לריצוף וחיפוי רצפה, לקירוי ולשימושים אקוסטיים ודקורטיביים.

יריעות ולוחות המיוצרים בפייה שטוחה משמשים גם לייצור ציוד משרדי ומוצרים לתעשיית השילוט, סירות מתנפחות, אפודי הצלה מתנפחים וכו'.

ולבסוף, נתח גדול של היריעות המיוצרות בפייה שטוחה מועבר לתרמופורמינג לצורך ייצור אריזות למזון ניגר.

גם המפעלים במגזר זה של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית מציעים שירותים של פיתוח מוצרים ייחודיים, במידת הצורך.

תעשיית חומרי הגלם הישראלית

קבוצת מפעלים זו היא קטנה מאוד וכוללת מפעל גדול אחד לייצור חומרי גלם ותרכובים ("כרמל אולפינים") ומספר מפעלים לתרכוב חומרים תרמופלסטיים ותרמוסטיים (לא כללנו במניין זה מתַרכבי חומרים ממוחזרים ומפעלים המתַרכבים חומרי גלם לשימוש עצמי בלבד).

מפעלים אלה השכילו במשך השנים להגיע להישגים בינלאומיים בפיתוח חומרים ותרכובים למגוון רחב של יישומים, כולל יריעות לחקלאות ולאריזה, חומרים מרוכבים לתעשיית הרכב, חומרים לייצור מוצרי ביטחון ומיגון ועוד, ולא מעט מיצרני מוצרי הפלסטיקה והגומי הישראליים חבים להם את הצלחתם.

יתרה מזו, רבים מהמפעלים האלה נוחלים הצלחה גם כיצואנים ישירים של חומרים ותרכובים מיוחדים לתעשיית הפלסטיקה והגומי העולמית - למפעלי הרכב של אירופה ("מרצדס", "פיג'ו", "פולקסווגן" ועוד), ליצרני מוצרי החשמל הביתיים ("מולינקס", למשל), לתעשיית הרכיבים האלקטרוניים ולענפים תעשייתיים אחרים. הם מקיימים מפעלי ייצור ו/או משרדים מסחריים ברחבי העולם וזוכים להערכה על איכות מוצריהם ורמת השירות הגבוהה שהם מעניקים.

טכנולוגיות פלסטיקה אחרות

קבוצת מפעלים זו מקיפה קשת רחבה של יצרני מוצרי פלסטיקה וגומי, המשתמשים בטכנולוגיות ייצור שונות - ניפוח בקבוקים ומכלים, כבישה, דיפוס סיבובי, ייצור סיבים וחוטים ועוד. ניתן למנות ביניהם גם יצרנים של בד בלתי ארוג לתעשיות ההיגיינה והניקיון, חוטי ניילון לתעשיית הגרביים, יריעות אנטי-בליסטיות לתעשיית הביטחון וצמיגים.

תעשיית המעבדים

קבוצת מפעלים זו כוללת יצרנים ונותני שירותים, המשתמשים במוצרים פלסטיים כחומרי גלם לייצור מוצרים נוספים ו/או לעיבוד מוצרי-מִשנֶה. חלק מהם מחזיק באמצעי ייצור עצמאיים וחלק רוכש את חומר הגלם במפעלי הפלסטיקה והגומי ומעבד אותם. קבוצה זו כוללת את המדפיסים על שקיות ומוצרים אחרים, יצרני שקיות ואריזות רכות (חיתוך והלחמה), יצרני חבלים ויריעות ארוגות, יצרני חלקים טכניים, המיוצרים בעיבוד שבבי מגושים/נתכים פלסטיים, מפעלים העוטפים צנרת ממתכת בחומרים פלסטיים, יצרני מוצרים בואקום פורמינג, יצרני חיתולים, יצרני מוצרים מלוחות אקריליים ומלוחות פרספקס ורבים אחרים.

תעשיית ההדפסה על פלסטיקה וגומי עומדת בראש קבוצה זו. מדובר בקבוצת מפעלים, אשר משרתת את ענף הפלסטיקה והגומי בתחום הדפוס וגם מבצעת עבודות הדפסה ללקוחות בעולם כולו. קבוצה זו כוללת מפעלים, המדפיסים על יריעות חד- ורב-שכבתיות ועל תוויות, סרטים, כוסות, מכסים, מכלים ועוד. הם עוסקים בכל טכנולוגיות הדפוס: טמפון, פלקסו, שקע ואופסט, ולאיכות עבודתם יצאו מוניטין בעולם כולו. המפעלים האלה מצוידים במכונות אוטומטיות חדישות ומבוקרות-מחשב, בעלות שישה, שמונה ויותר ראשי הדפסה, והם מגיעים לרמת דיוק ויופי מרשימה. הם מוכרים את מוצריהם לצמרת רשתות השיווק היוקרתיות בעולם ומתחרים בהצלחה במדפיסים המקומיים.

קיימים גם יצרני אריזות, המחזיקים בין כותליהם מחלקות דפוס, וגם בהן רמת ההדפסה גבוהה ביותר.

תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית ערוכה בכל מקום על-פני כדור הארץ

עד לפני כ-20 שנה היה היקף הפעילות הבינלאומית של ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי צנוע-יחסית. מספר המפעלים שעסקו ביצוא היה קטן, ורוב המפעלים המייצאים ביצעו יצוא עקיף. ייעול הייצור, מיצוי פוטנציאל השוק בישראל, הגידול במספר המפעלים במדינה והתחרות העזה שהתפתחה חייבו את מפעלי הפלסטיקה והגומי לחפש את עתידם בעולם הרחב.

בשנים האחרונות התפתחו בישראל מספר תאגידים, שהפכו לחברות בינלאומיות על כל המשתמע מכך. קבוצות אלה מפעילות בעולם כולו חברות-בנות, אתרי ייצור, מרכזים לוגיסטיים, משרדי אינטרסים ועוד.

נציגויות ומרכזי הפצה בכל העולם:

רוב היצואנים (מכל הטכנולוגיות) מיוצגים בארצות רבות בעולם על-ידי נציגות מקומית, אולם הגדולים ביניהם נוקטים אסטרטגיה של ניהול גלובלי ישיר, זאת על-ידי הקמת מרכזי שיווק והפצה בבעלות עצמית בשוקי היעד שלהם, כדי שיוכלו להתקרב ללקוח ולהיות קשובים לבקשותיו. מרכזים אלה כפופים בדרך כלל לניהול ישראלי. במקומות רחוקים (ארה"ב, הודו, דרום אמריקה, סין והודו) מקימים היצואנים הגדולים גם אתרי ייצור מקומיים בבעלותם המלאה או בבעלות משותפת עם יזמים מקומיים.

מה מספקת תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית לעולם?

נציג להלן את התפלגות מוצרי היצוא של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית לפי קבוצות מוצרים בסדר יורד:

1 - מוצרי אריזה

2 - מוצרי חקלאות

3 - מוצרים לבית

4 - מוצרים לבנייה

5 - מוצרי תעשייה (כולל לתעשיית הרכב)

6 - רהיטים או חלקיהם

7 - חומרי גלם מתורכבים

8 - מוצרי רפואה

מהרשימה שלעיל עולה, כי פעילותו היצרנית של הענף קשורה בעיקרה לתחומי התשתית (חקלאות ומוצרים לבנייה), תחום המקיף כ-36% מהפעילות היצרנית. פעילות זו מושתתת על הניסיון העשיר שצברה מדינת ישראל בפיתוח תשתיות לאומיות. היום מעניקה תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית את פירות הניסיון הזה למדינות רבות בעולם.

אולם ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי הגיע להישגים מרשימים גם בתחומים התחרותיים יותר, כמו מוצרי אריזה, מוצרי תעשייה ומוצרי עשה-זאת-בעצמך, וזאת בזכות היכולת להציע מוצרים מתוחכמים ובעלי ערך מוסף גבוה. בתחומים אלה מתחרה ענף הפלסטיקה והגומי בעיקר ברובד העילי של תעשיית הפלסטיקה והגומי העולמית.

עד להיכן אנו מגיעים בעולם כולו?

יעדי היצוא של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית פרושים על-פני כל היבשות, ומוצרי היצוא הישראליים מגיעים כמעט לכל מדינה בעולם, הן ביצוא ישיר והן ביצוא עקיף. ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי מצליח להתמודד הן בשווקים, שרמת הטכנולוגיה בהם גבוהה, והן בשווקים מתוחכמים פחות, שבהם יש תחרות מחירים קשה.

שוק היצוא העיקרי של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית הוא אירופה המערבית (כ-52% מהיצוא), ואמריקה הצפונית היא יעד לכ-22% מהיצוא. 6% מהיצוא מופנים למדינות מזרח אירופה, 6% נוספים מיועדים למדינות באסיה ושיעור דומה מגיע למדינות אוקיאניה. אמריקה הדרומית ומדינות אפריקה הדרומית מקבלות יחד כ-7% מהיצוא הישראלי של מוצרי פלסטיקה וגומי.

הכול למען איכות המוצר והשירות

רובם המכריע של מפעלי הפלסטיקה והגומי הישראליים מקייימים בין כותליהם מעבדות לבקרת איכות, בהן מתעדים את מנות הייצור על-פי נוהלי התקנים הבינלאומיים. בחלק גדול מהמעבדות גם עורכים למוצרים מבחני עמידות תקופתיים ושוקדים בהתמדה על שיפור המוצר. מעבדות אלה הן כלי חשוב לשמירה על רמת שירות גבוהה ללקוח.

רוב המפעלים מקפידים על תקני REACH ומוסמכים לתקן האיכות הבינלאומי ISO 9000 למהדורותיו ולסוגיו, וכן לתקנים ייחודיים לתעשיות השונות, כמו תקנים לתעשיות הרכב, המזון והרפואה. לאחרונה אף גובר מספר המפעלים, המאמצים את תקני איכות הסביבה.

פיתוח מוצרים מותאמים ללקוח

רוב מפעלי הפלסטיקה והגומי מקיימים מחלקות פיתוח ומעבדות, שבהן פועלים מהנדסים, כימאים, מעצבי מוצרים ואנשי מקצוע אחרים, השוקדים על פיתוח מוצרים חדשים עבור הלקוחות השונים בארץ ובעולם, במטרה להיענות לאתגרים של השוק התחרותי רב-התהפוכות של תקופתנו. מוצרים אלה מיועדים לתת מענה לדרישות של נישות שיווקיות ו/או לשמש פתרונות המותאמים לצורכיהם של הלקוחות. הענקת פתרונות ייעודיים ליישומים שונים נחשבת במפעלי הפלסטיקה והגומי הישראליים כמטרת-על בסולם השירות והאיכות. ואכן, מפעלים אלה נחשבים כמפתחי פתרונות חדשניים ומקוריים, ולזכותם פטנטים ופיתוחים טכנולוגיים ייחודיים.

שירותים נלווים לתעשיית הפלסטיקה והגומי

ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי נהנה ממערכת שירותים מקומית ומגיבוי טכנולוגי ישראלי ובינלאומי, הניתנים על-ידי חברות ישראליות וכן על-ידי נציגים וסוכנים של חברות בינלאומיות, המאפשרים להעניק למפעלי הענף את החומרים, הציוד והשירותים הטובים והמותאמים ביותר לצורכיהם.

חומרים: ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי נהנה מגיבוי טכנולוגי בתחום החומרים בזכות היצרנים המקומיים של חומרים, תרכובים, תוספים ותרכיזים ובזכות מחלקות השירות של יבואני החומרים. היצרנים והיבואנים מסייעים ליצרני הפלסטיקה והגומי הישראליים לפתור בעיות ספציפיות בתחום החומרים, תרכיזי הצבעים, תוספי ההגנה (מעכבי בערה ומייצבי UV) והשילוב ביניהם.

תבניות: לרשות ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי עומדת תעשיית תבניות מתקדמת, המונה כ-100 יצרנים מסדרי גודל שונים, אשר מתמחים כל אחד בתחומו. כמה מהם הם יצואני תבניות בזכות עצמם, המספקים תבניות ליצרני פלסטיקה וגומי באירופה ובארה"ב. הם מגישים לתעשייני הפלסטיקה והגומי שירותי בניית תבניות ברמה גבוהה מאוד, המלווים לעיתים בבניית דגמים ובגיבוי מקצועי, כולל הזרקות ניסיון, ביצוע תיקונים וכן תחזוקת התבניות לאחר סדרות ייצור ארוכות.

ראוי לציין, שלמרות התחרות הקשה משוקי המזרח הרחוק, ובעיקר משוק התבניות הסיני, שפגעה קשות בתעשיית התבניות הישראלית, גובר היום זרם הלקוחות, החוזרים להזמין תבניות בישראל. מאידך, יצרני התבניות הישראליים מנצלים את השוק הסיני לייצור תבניות וחלקי תבניות (פשוטים בדרך כלל), שלא כדאי ליצרם בארץ.

מפעלי ההזרקה הגדולים בישראל מקיימים מחלקות משלהם לייצור תבניות, בעיקר לצורך בניית תבניות פשוטות או תחזוקת תבניות קיימות. אולם בדרך כלל מוזמנת התבנית אצל תבניתן חיצוני מתמחה, במסגרת פיתוח של מוצר חדש.

נציגויות בינלאומיות בישראל: במדינת ישראל פועלים סוכנים מקומיים, המייצגים את צמרת תעשיית הפלסטיקה והגומי העולמית בתחומי החומרים, המכונות והציוד ההיקפי. נציגים אלה מלווים בנאמנות את יצרני הפלסטיקה והגומי הישראליים בכל בעיה המתעוררת, והם אף שותפים לא-אחת לתחומי הפיתוח, האוטומציה ושיפור טכנולוגיות הייצור.

פיתוח מוצרים: מפעלי הפלסטיקה והגומי הישראליים מקיימים מחלקות פיתוח, בהם פועלים מעצבים ומהנדסי פיתוח, העוסקים בתיכנונו ובעיצובו של המוצר, מהרכב החומרים, דרך תכנון מבנהו הארגונומי (בעיקר במגזר ההזרקה) ועד לייצור הסופי. בזכות ההקפדה על עיצוב המוצר ותפקודו, תוך התייחסות לטכנולוגיות הייצור וחומרי הגלם, נהנה הלקוח של תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית ממוצר סופי איכותי, אשר מתַפקד נכון, מיוצר היטב וגם נראה טוב.

ליווי מקצועי: סביב תעשיית הפלסטיקה והגומי הישראלית התפתחה קבוצת יועצים מתמחים, אשר מלַווה את תהליכי פיתוחם של מוצרים חדשים במפעלים. הליווי כולל את כל השלבים, מהרעיון הראשוני, דרך בניית הדגמים והטמעת המוצר בקווי הייצור של המפעל וכלה בהזרקות הניסיון ובתיקונים עד תחילת הייצור השוטף. יש מפעלים, המשתמשים דרך קבע בשירותיהם של היועצים החיצוניים המקצועיים, כתחליף למחלקות פיתוח פנים-מפעליות, ואחרים משתמשים ביועצים החיצוניים, למרות שפועלות במסגרתם מחלקות פיתוח. הם עושים זאת בדרך כלל כאשר המוצר המיועד מורכב מאוד, מחייב התמחות מיוחדת ו/או נדרש לביצועים גבוהים במיוחד.

עוד כמה דברים שכדאי לדעת

על תעשיית הפלסטיקה והגומי בישראל

צריכת חומרי-גלם פלסטיים בישראל

צריכת חומרי הגלם הפלסטיים בישראל נמצאת כל העת בעלייה תלולה. ב-10 השנים האחרונות הוכפלה צריכת חומרי הגלם הפלסטיים במדינת ישראל (מיבוא ומייצור מקומי), והיא עומדת היום על כ-700,000 טון.

צריכת מוצרים פלסטיים לנפש בישראל

בעשור האחרון עלתה צריכת מוצרי הפלסטיקה והגומי לנפש בישראל בכ-400%, מכ-30 עד כ-120 ק"ג לנפש. צריכה זו כוללת מוצרים מוגמרים מייצור מקומי ומיבוא.

מכירות ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי

גם מכירות ענף הפלסטיקה והגומי הישראלי רשמו עלייה מרשימה בעשור האחרון והגיעו ב-2009 ל-4.1 מיליארד דולר, אשר מהווים 5.2% מכלל הייצור התעשייתי בישראל ונחלקים שווה בשווה בין השוק המקומי ליצוא. על-פי נתון זה, התמורה למועסק בענף הפלסטיקה הישראלי עומדת על כ-200,000 דולר.

ישראל כיעד להשקעות בענף הפלסטיקה והגומי

למרות המצב הביטחוני הבלתי יציב במדינה, משקיעים מכל העולם מוכנים להשקיע בענף הפלסטיקה והגומי הישראלי בזכות המוניטין שיצאו לו בתחומי הפיתוח והרעיונאות היצירתית, איכות המוצר הגבוהה, האחריות למועדי ההספקה, רמת השירות הגבוהה והמחירים האטרקטיביים.

סוף ערוך